בשיר זה ניתן לראות מצד אחד קרבה ואינטימיות בין האחים, ומצד שני ריחוק. הסבר טענה זו והוכח את תשובתך באמצעות בתי השיר ודרכי העיצוב.
- קרבה ואינטימיות -
- דיבור בפנייה ישירה - ״אחי״.
- על אף שהוא מת, הוא מדבר בלשון נוכח ונוצרת תחושה של קרבה.
- האח מרגיש שהוא בוגד באחוה אם לא יבקר את הקבר. זה מלמד על הקשר האינטימי שהיה ביניהם - מעין ברית אחים.
- בכור אחי - כבוד.
- השאלות הרטוריות תורמות להבנת הדחיפות ורגש האשמה. הדובר מרגיש שהוא חייב לבקר את אחיו.
- מטאפורת האש - מרמזת על המשך קרבה, זיכרון כואב.
- ריחוק -
- השיר פותח במטאפורה ״הים ביני ובינך״, המלמדת על פער בין החי למת, זה רמז למרחק, זהו ריחוק פיזי.
- האנאפורה ״ולא״ בבתים 6-9 (חוזרת 6 פעמים) מלמדת על הפנמת האבל, על ההבנה שאחיו כבר לא איתו. (2-3 ציטוטים)
- האח נפרד מהמת ומתאר זאת באמצעות שימוש של משמיות כפולה במילה ״ארץ״ - ניגוד. האח החי בארץ בחיים, והאח המת באדמה בארץ המתים.
- מוטיב המוות.